עלון פרשת במדבר תשפ"ג

כל אחד הוא מיוחד

עד כמה אנחנו מרגישים אחריות על המתרחש בעם שלנו? כשאנחנו רואים שעם ישראל צריך עוד תורה ועוד תפילות ומעשים טובים – האם אנחנו מרגישים מחוייבים ליטול חלק בכך?

בפרשה שלנו, פרשת במדבר, ה' מצווה את משה למנות את עם ישראל – "שאו את ראש כל עדת בני ישראל…". אומר השל"ה הקדוש, שהמיפקד בו ספרו את כל ישראל הביא לידי כך שתשרה השכינה בישראל. מדוע?

כי כל אחד שם לב שישנה משמעות לכל אחד מעם ישראל, שהרי בחשבון הסופי יש מספר שמושפע מכל אחד. וממילא כל יהודי חשוב, וכמו שאומרים חז"ל: "לעולם יהא אדם רואה [את] עצמו חציו זכאי וחציו חייב ואת העולם חציו זכאי וחציו חייב – עשה מצוה אחת אשריו שהכריע את עצמו ואת העולם לכף זכות, עבר עבירה אחת אוי לו שהכריע את עצמו ואת העולם לכף חובה".

במדינת ישראל יש מיליוני אזרחים בעלי זכות הצבעה. אך, בכל מערכת בחירות ישנם עשרות אחוזים של תושבים שאינם באים לקלפיות. מדובר על מליוני בני אדם שמוותרים על היכולת שלהם להשפיע!

אם נשאל את האנשים הללו מדוע לא הצביעו, מן הסתם חלק יגידו שהם לא מאמינים שאפשר לשנות (מה שכמובן המציאות מוכיחה אחרת), אבל חלק יגידו: "מה הקול שלי משנה? קול אחד מתוך מליוני פתקים בקלפיות ישפיע משהו?". אבל זה ממש לא נכון, כי באמת כל קול קובע ומשפיע (וכבר היו מקרים שמנדטים עברו בין מפלגות על חודם של קולות בודדים). וברוחניות – על אחת כמה וכמה. כי בניגוד לבחירות שקולות מסויימים יכולים להשפיע יותר וקולות אחרים פחות (אם מפלגה לא נכנסה לכנסת או לממשלה), בתורה ומצוות כל דבר קטן משפיע! כל מצווה, כל לימוד, כל תפילה, כל מעשה טוב – הכל משפיע בצורה עצומה על עם ישראל ועל העולם כולו!

אם נתחבר להבנה שיש לנו – לכל אחד מאיתנו – השפעה משמעותית מאוד על הכלל, שעם ישראל צריך אותנו באופן מיוחד, אנו נסתכל על כל צעד רוחני אישי שלנו כמשהו כללי, וממילא נבוא להשקיע בכל מצווה ומצווה שאנו עושים, ובע"ה מתוך כך נשפיע קרבת ה' על כל עם ישראל.