משולחן ראש המנהל

מנהיגי חינוך | מעגלי השיח של החמ"ד | תוך כדי עמונה

 

 

אחי ורעי מנהיגי חינוך יקרים מאוד

ברכות וה' עמכם!

 

אנחנו מבקשים לעסוק בקשר שלנו לארץ ישראל, בסוגיה מורכבת - פינוי עמונה. הדיון בנקודות שנעלה (וכמובן, יש עוד תתי נושאים נוספים שיש לתת עליהם את הדעת) הן פתח למחשבה בחדרי המורים, עם תלמידים והקהילה כולה. אנחנו לא עוסקים בהעלאת הפתרונות המשפטיים שקשורים לשדה הפוליטי ולבית המשפט. נושא חוק ההסדרה או כיוונים אחרים המוצעים כפתרון למצב שנוצר- הם מעבר לגבולות השיח ויכולת ההשפעה שלנו. תפקידנו הוא לחינוך עצמנו ותלמידינו.

חשוב לציין, שבחמ"ד לומדים תלמידים בעלי דעות מגוונות מבתים שונים. וראוי כתמיד, לעורר הנושאים, לחשיבה, להעמקה ולחינוך באהבה ובהקשבה הדדית ללא תלות וקשר לתוצאות המעשיות בעמונה.

 

1. חינוך לאהבת הארץ וחיזוק ההתיישבות

פרשיות השבוע מחזקות ומחנכות את הקשר המיוחד שלנו לארץ ישראל. החל מהציווי לאברהם אבינו : "לך לך... אל הארץ אשר אראך", ועד פרשת 'תולדות', שקראנו השבת, הרצופה בהדגשת הקשר של אברהם ומשפחתו לארץ ישראל.

עיסוקה של הפרשה בהאחזות יצחק בארץ אף בתנאים קשים ביותר, חפירת הבארות ושיקום בארות אביו, יחד עם מציאת מים חיים משלו, מבהיר את מעמדה של הארץ בעיניו ואת שייכותה ליצחק, הקרוי שדה. הוא זה שמתאמץ ומוצא בארץ ההיא ובשנה ההיא מאה שערים של ברכה ופרי לעמלו.

תושבי עמונה (ותשעת הבתים בעפרה גם עליהם מרחף איום ההריסה) הם חלוצים שבחיי היום יום עמלים באופן עמוק לחיזוק הקשר של עם ישראל ששב לארצו אחרי אלפיים שנות גלות. הדיון בנושא, מחייב אותנו להמשיך לחזק בנו ובתלמידינו את טיב הקשר האלוקי הנצחי המיוחד שלנו עם ארצנו, ולחזק את אחינו המתיישבים בכל חלקי ארץ ישראל.

 

2. חיבוק התושבים והתלמידים מעמונה

לתחושה שהאחיזה בעמונה, איננה נושא פרטי של אותן משפחות הגרות שם, אלא- של כולנו, יש לתת ביטוי. מי שנכון לו , ומבקש להרגיש חלק, יש אפשרויות שונות לבטא את החיבור. לחלק להם מרק חם ולהביע אהבה וחיבוק גדול בעת פקודה, לכתוב להם ולחזקם בכל צורה שנכונה לנו.

 

3. משמעות הקשר לארץ, בזיקה למחויבות לעם ישראל כולו

הרב שג"ר ציטט את ר' ירוחם ממיר והסביר בעקבותיו את הקומה הנוספת שאליה יש להגיע ולשאוף עם הקמתה של מדינת ישראל כבית היהודי. "ומהו העניין של ארץ ישראל? וכי כל המשא ומתן הלזה היה בשביל מדינה לגור בה?... זהו סוד הדבר. ארץ ישראל הוא הסוד של מנוחה ונחלה, הסוד האמתי של נטיעה... נטוע בארץ, מחובר ומושרש בתכלית... ובתוך כך- מעלת אהבת הבריות ומעלת הנדבה.." ארץ ישראל היא בית, היא ברית - קרי התחברות טוטאלית. היא נטיעה, צמיחה ושורשים. כאוהלו של אברהם אבינו על הבית להיות פתוח לרווחה לכל כנפות הארץ, להכניס אורחים ולהאיר פנים. הברכה של הבית איננה רק השפע השורר בו, אלא הארת הפנים. לדרי הבית כמו גם לזה הבא להתארח בו. "פנים בפנים דיבר ה' עימכם בהר מתוך האש". התורה ניתנה פנים בפנים. בדיאלוג ומתוך דיבוק חברים. בחסידות "פנים בפנים" משמעותם פנייה לזולת בפניו מחד גיסא, ובפנימיות מאידך גיסא. מבט פנימה של איש לרעהו. אנחנו זוכרים אחרי "תקופת ההתנחלות הראשונה.." את קריאתו של הרב יואל בן נון : "להתנחל בלבבות...". להיות בשיח עמוק וכן עם החברה ישראלית כולה. להיות מסוגלים להשמיע את דעתנו ובעיקר להקשיב לקולות כולם. "קירוב לבבות" פירושו שכל אחד מבקש לעשות צעד לקראת זולתו. צעד קדימה להתקרב, וצעד אחורה... לתת מקום לחברי, לאחי להיכנס אלי... מפגשי "פנים אל פנים" שהיו חלק מהחינוך של כולנו, המשמעות העמוקה שלהם היא: מבט הדדי, הקשבה לדעות שונות, והבנה עמוקה שמדינת ישראל שייכת לעם ישראל כאומה ולא כפרטים. אי אפשר לנתק בשום אופן את הקשר שלנו לארץ ישראל מהמחויבות ליש"י, ל-"יחד שבטי ישראל". ואולי גם נכון לומר באומץ, מהמחויבות והאחריות המוטלת על כתפינו (בענווה גדולה) , לחזק את הנקודה היהודית הנמצאת אצל כל יהודי. אנחנו בדור ששואל שאלות ומחפש מענה לשאלות היסוד של החיים. שאלות של משמעות החיים, המשפחה ותפקידה, הקהילה ומקומה, הרצון להתחזק בשורשים ולחזור למסורתיות ועוד.

 

המעגלים נושקים אלה באלה. הדיון על הקשר לארץ ישראל בעבר היה פשוט יותר, והציונות הייתה נחלת הכלל, אולם היום הדבר אינו מובן מאליו. וזה נושק ממילא, את המעגל הלאומי והקשר האנושי בתוכנו, כשהתורה מהווה ציר נוסף מרכזי שעולה בשיח בחברה הישראלית. השם, הייעוד שנתנו ל"נוער הקהל" שלנו , הוא "למען ציון". למען ציון - ארץ ציון וירושלים. "למען ציון" - העם היושב בציון, ו"למען ציון"- כי מציון תצא תורה...

 

כמה פשוט ונכון, שנוער עפרה הלומד בחמ"ד, יצא בתכנית משלו "הבית העשירי" . אחרי האיום על "תשעת הבתים" בעפרה, מתוך הבנה עמוקה, שזה אינו מאבק של תושבי עפרה על בתיהם באופן פרטי, מתוך מבט רחב, שאנחנו חיים במדינת ישראל כאחים וערבים זה לזה. לשיח, להקשבה ההדדית, לרצון להשפיע להבין ולקבל, לשם צריך ללכת. זה הסיכוי היחיד, שהבית העשירי יישאר במקומו וכל בית ישראל ירגיש קשור אליו באותה מידה...

 

4. "מדינה יהודית ודמוקרטית"

בהמשך למה שנכתב במגילת העצמאות : "מדינת ישראל.. תהא מושתת על יסודות החרות הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל, תקיים שיווין זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחיה.." ובחוק יסוד כבוד האדם וחרותו שהתקבל ב1992 נתקבלה ההגדרה: "מדינה יהודית ודמוקרטית". אנחנו מחונכים בתפיסת עולמנו בחמ"ד להגדרה זו. וכך בחזון החמ"ד כתבנו: "בתי החינוך של החמ"ד מעודדים טיפוח זהות אישית ציונית-דתית חברתית-אזרחית".

אנחנו רואים בשילובים ובמזיגות את עיקר תפיסת עולמנו, מלכתחילה! תורה ועבודה, תורה עם דרך ארץ, ציונות דתית, מקום מרכזי להשכלה, לרגישות חברתית והכול מתוך תורה: "תורה וחיים". באותה קטגוריה של מידת ה" תפארת" אנו רואים את היותנו "מדינה יהודית ודמוקרטית". הרבה אפשרויות ניתן לתת להגדרה של "מדינה יהודית ודמוקרטית". נכון אולי לומר, שערכים רבים הנמצאים לכאורה ב"צד השני" של המשוואה- מדינה דמוקרטית, הם ערכים יהודיים בסיסיים. כמו: ערכי הצדק החירות והשוויון. כולנו שואפים למימוש חזון הנביאים של מניעת עושק, דאגה לעני ליתום ולאלמנה ולשבירת זרוע הרשע.

האלימות סותרת את העולם היהודי שלנו, והחיבור שלנו לצה"ל , למשטרת ישראל, אינו דורש הסבר והגדרות מיותרות. זה אנחנו ממש. שמירה על חוקי המדינה וציות לחוק הם אבני יסוד בתפיסת עולמנו. מלבד הזכות המוסרית והאזרחית ולעתים גם החובה למחות בגבולות החוק.

 

5. תפילה לה'

אנו מתפללים שה' יאיר את עינינו בהבנת המציאות, שמכאן ואילך לא יאלצו יהודים לעזוב את ביתם בארץ ישראל, שנשכיל להתחנך לטוב ולישר ולחיזוק הקשר שלנו לעם ישראל וארץ ישראל.

 

מנהיגי חינוך יקרים.

אנחנו זוכים להתחנך עם נערי ישראל בדור הגאולה.

הסוגיות היומיומיות העומדות על הפרק, מזככות את הלימוד העיוני התיאורטי לכלל לימוד שיש בו הפנמה, נגיעה אישית ואמונה שנוגעת בחיים ממש.

החיים מזמנים חשיבה, דיון, הקשבה של קולות שונים, וזה גופא מהווה בסיס חשוב לחינוך עצמנו ותלמידינו בדור התקומה:

אהבת הארץ ובירור מעמיק על הקשר המיוחד שלנו לארצנו. בדיקה ולימוד המשמעות של אמונתנו במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הרצון לעשות ולסייע ככל שניתן למתיישבים בעמונה, ולהושיט יד אוהבת לאחים שבמצוקה. היכולת להתבונן במציאות המורכבת בעיניים של אמונה, ולראות את הטוב וההתקדמות הגדולה שתצמח גם מסיטואציה לא פשוטה זו. החינוך והצורך להתפלל עבור עמנו וערי אלוקינו לצד החינוך להקשיב לעם ישראל באופן כן ואמתי. המורכבות דורשת נתינת מקום לליבון סוגיות יסוד אלה. יש מקום, כתמיד, לשתף את ההורים והקהילה הרחבה של המוסד החינוכי.

ברמה המעשית, חשוב לציין בהתאם לחוזר מנכ"ל משרד החינוך, חל איסור מוחלט למוסדות החינוך לשלוח תלמידים לעמונה אם וכאשר יהיה פינוי.

מצ"ב הצעות לחשיבה בחדרי המורים ועם תלמידים בגילים השונים. הדברים מהווים מצע לדיון, ורקע לפתוח את החשיבה ואת הלב...

נמשיך להשתדל,   נתפלל.

ויהי ה' עמנו בכל השתדלותנו.

אברהם

 

אגודת ידידי החמ"ד - העמותה לקידום החינוך הממלכתי דתי בישראל (ע"ר) 

כתובת: מבצע קדש 68, ת.ד. 3 בני ברק  | טלפון: 072-2280424 | נייד: 058-7652789 | פקס:  077-3179536 

מייל: office@yedidhemed.co.il