משולחן ראש המנהל

 

קצר לשבת | פרשת חיי שרה

 

 אחיי ורעי, מנהיגי-חינוך היקרים מאוד,

שלומות לכולנו!

ערב שבת קדש פרשת "חיי שרה". מבקשים כולנו שתפילת הרבים המשותפת תישמע לפני אדון כל, ונזכה לשבת של שקט וקדושה. ננסה עוד משהו מתוק לקראת שבת המלכה, קצר ככל שניתן.

"ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה" -

כתב רש"י: "לכך נכתב 'שנה' בכל כלל וכלל, לומר לך שכל אחד נדרש לעצמו: בת ק' כבת כ' לחטא… ובת כ' כבת ז' ליופי. 'שני חיי שרה' - כולן שוים לטובה".

כמה שאלות עולות על רש"י. למשל: שואל ה"נתיבות שלום"- האמנם השנים של שרה היו "טובות"?...(די לנו להזכיר את עזיבת המולדת, ירידה למצרים, סיפור העקידה ועוד).

מה פשר הכפילות- שני חיי שרה? ולמה דווקא אצל שרה נכתב בזו הלשון? ואולי מה המשמעות של דברי רש"י? מה ניתן ללמוד לחיינו?

ר' נחמן למד מכך ששרה הייתה בגיל מאה כמו נערה בת עשרים - את מידת ההתחדשות: "וזהו עיקר השלמות- שיתחיל לחיות בכל פעם. ואפילו כשמגיע לימי הזקנה, יהיה בעיניו עדיין תינוק לגמרי, כאילו לא התחיל לחיות ולעבוד ה' כלל... וכך לגבי שרה אמנו, שכל מה שמזקין הצדיק- הוא עדיין תינוק בעיני עצמו.. כי אינו נאבד שום יום מימי חייו בלי תוספת קדושה וחיות, ואלה חיים ארוכים באמת". חיים מלאים, שווים לטובה, הם חיים של התחדשות, של יום יום יהיו בעיניך כחדשים. אם אדם כשהוא זקן, מרגיש כמו ילד ושואף, יוצר, מתלהב ומתרגש – כל יום מקבל משמעות ובכל יום האדם חי, תוסס ו"אל יהיה יומי עלי הרגל". אלה חיים ארוכים, מלאים ולטובה! גם כשלשרה יש רגעים פחות טובים, ההתחדשות היא הטוב שהולך ומשתכלל.

ה"נתיבות שלום" הסביר שכולם שווים לטובה, שלמרות המציאות הקשה של שרה, "ע"י מידת החסד שהייתה לה, ממשיכים חסד. שאם אדם עוסק בחסד מובטח לו שממשיך חסד על עצמו".  חייו של אדם הם שווים לטובה - עניין  זה תלוי בחסד שהוא עשה בחייו, במשמעות והעשייה למען הכלל, שהוא חי. אם אדם חי בתחושת שליחות מתמדת, הייסורים, חלילה, שהוא עובר, אינם משנים את חייו הטובים במה שהוא תרם נתן ועשה למען האומה והזולת.

אברהם ושרה שמלמדים את העולם כולו אמונה מהי, ומסמנים את הדרך של בניהם אחריהם עד עולם, בזה השנים הן לטובה. לא במה עבר עליהם ולא אם היה להם קשה או לא. בעובדה הפשוטה, שהם סימנו דרך :  "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו" ויש מי שממשיך בדרך העולה בית אל! העתיד הממשיך את רגעי ההווה בכיוון הנכון, יוצר שנים לטובה... כששרה משאירה חותם בבניה ובנותיה, השנים שלה לא הסתיימו עם מיתתה. "צדיקים במיתתם קרויים חיים", כי נוכחותם ממשיכה בבניהם לאורך דורות.

ה"שפת אמת" למד מרש"י על שרה, את אחד הלימודים הגדולים שגם לימד הבעש"ט: מידת ההשתוות.

"במדרש יודע ה' ימי תמימים כשם שהם תמימים כך שנותיהם תמימים. ורש"י פירש שני חיי שרה כולן שוין לטובה. והוא מדת השתוות שכתב בספר חובת הלבבות. והוא מעלה גדולה להיות אדם עומד בתמימותו בכל מה שעובר עליו. ויש נסיון לעני ויש לעשיר. ושרה בתחלת ימיה עברו עליה כמה זמנים קשים ברעבון ובלקיחתה לפרעה ואבימלך. ובסוף ימיהם היה להם כל טוב ולא נעשה בה שום שינוי בכל השינוים האלה... פירוש ברוב אהבתו להקב"ה. כל הרוחות שבעולם אין זזין אותו ממקומו. ועמד בתמימותו. ולא הרגיש כלל בכל מה שעבר עליו. לא כדרך אנושי שיש לו כמה שינוים בכל יום. והם כל שנותיהם לא נעשה בהם שינוי. ועליהם נאמר גמלתהו טוב כו' כל ימי חייה. כולל כל מיני שינוים ונסיונות בעוני ובעושר (שפת אמת, חיי שרה, תרנ"ו).

הדברים עמוקים מאוד וקשים להשגה. יש אנשים שנשארים בתמימותם בכל מצב . בזמנים "טובים" וגם כשקשה. יש אנשים ש"לא מתרגשים" כשמישהו מדבר עליהם  דברי גנאי , כמו גם , אם מישהו שיבח אותם שבח גדול... כשאדם רואה את הקב"ה במרכז עולמו" שיוויתי ה' לנגדי תמיד" ה"שיוויתי" יכול להעמיד את האדם לחיות בלא שינוי, תמיד "גמלתהו טוב.."

למול כיוון הפרשנות שהבאנו עד כה, נבקש לראות כיצד הרב עמיטל הסביר את "כולם שווים לטובה" של שרה. במה מדרגתה הגבוהה של שרה, שאברהם היה טפל לה בנבואה?

המדרש רבה (פרשה נ"ח אות א) מוסיף: "יודע ה' ימי תמימים ונחלתם לעולם תהיה'... 'יודע ה' ימי תמימים': זו שרה, שהייתה תמימה במעשיה… 'ונחלתם לעולם תהיה': שנאמר 'ויהיו חיי שרה' - מה צורך לומר 'שני חיי שרה' באחרונה? - לומר לך שחביבים חייהם של צדיקים לפני המקום בעולם הזה ובעולם הבא".

הסביר הרב עמיטל נפלא (הכי פשוט, הכי עמוק):

על שרה לא נאמר בשום מקום שעשתה דברים יוצאי דופן: היא לא נלחמה נגד עבודה זרה כאברהם, אין מסופר על ניסיונות שעברה, הקב"ה לא נגלה אליה תדיר וכאשר נודע לה שתלד בגיל תשעים פרצה בצחוק - ממש כשם שהיה נוהג כל אדם טבעי ומצוי. אף על פי כן מרעיף עליה הכתוב תשבחות לאחר מותה. לא כל אדם צריך לבצע מהפכות בעולם. כדי להיות "חביב לפני המקום בעולם הזה ובעולם הבא" די להיות תמים במעשים וירא שמים. אדם רשאי לעסוק גם במקצוע שאין בו מהפכות רוחניות בעולם, ובלבד שיהיה שלם במעשיו ויחנך את ביתו ליראת ה'.

הדברים שהסביר הרב עמיטל מרגשים מאוד. מה היה בה בשרה אמנו שזוכה לדברי רש"י "שכולם שווים לטובה"? התשובה היא, ששרה לא עשתה שום דבר מיוחד, לכאורה, "יהודייה פשוטה... שעשתה רצון קונה" וזה כל הסיפור... הקב"ה "אוהב" את הפשטות, את האוטנטיות, "לא ברעש ה'"... ובזה גדלותה! (כמה הדברים מתאימים למי שאמרם. החינוך לאמונה פשוטה ותמימה היה אבן יסוד אצלו. היה סיפור שהיו מספרים בישיבה, שבבר מצווה של הרב יואל עמיטל, בנו של הרב, כשחלק מבני המשפחה איחלו לו להיות תלמיד חכם גדול וכו' וכו', הרב עמיטל אמר להם, שהוא מאחל לבנו, להיות יהודי פשוט, שלומד תורה בזמנו הפנוי...")

חז"ל במדרש מלמדים אותנו שבסוג הנבואה הזה - ביכולת לקלוט את הנכון והרצוי בצורה תמימה ופשוטה ללא התחכמות מיותרת - הייתה שרה גדולה מאברהם. אברהם אמנם היה משכיל יותר משרה ואכן דיבר עם הקב"ה פעמים רבות יותר, אך בשביל להיות קרוב אל הקב"ה אין צורך להיות דווקא נביא או חכם גדול, אלא גם אדם פשוט ותמים, הקשוב לרחשי ליבו ולרגשות העולים בו.

 

צוות יקר וקדוש.

לצד התשובות המחנכות אותנו להתחדשות מתמדת, לראייה שאנחנו בחסד שאנו נותנים לעולם, בזה אנחנו מושכים חסד לעולמנו, וזה "שווים לטובה". טוב הוא מה שהאדם יוצר במציאות, ובמבט שהוא יודע "שלא עליך המלאכה לגמור" ובניו ממשיכי דרכו בדרך העולה בית אל- אלו חיים שהם שווים לטובה. לחשוב ששרה אמנו (המחייבת את כולנו...) הייתה בה מידת ההשתוות, זה מעורר מחויבות והערצה.... הצד השווה שבכל פרשנויות אלה, זו הדרישה האינסופית מהאדם, להיות תמיד בתודעת שליחות, ברצון להשתלם ולהתקדם וכמו שנכתב על אברהם "הוא בא וימיו עמו ".כאלטרנטיבה במבט אחר לגמרי, מתבונן הרב עמיטל בשרה אמנו. וגדלותה היא בפשטותה, בטבעיותה, בתמימותה. ובדיוק במקום זה, גודל מדרגתה.

זה מרגש מאד. יש כמה מסלולים לשאוף לעולם רוחני עשיר. האחד- להיות שותף לעשייה גדולה לכלל ישראל, להיות מי שעמל קשה שכל חייו יהיו לטובה ועוד. 

והמסלול השני מלמד, שאדם לא נבחן במה הוא הספיק, כמה הוא שינה בעולם, ומה הוא הצליח "להזיז" (את עצמו, את חברתו) אלא תמימותו של האדם, הפשטות בה הוא חי, שם נמצאת הנבואה, זו מטרתנו בעולמנו. (זה מכוון את המבט למקום אחר והסתכלות אחרת)

נשתדל כולנו להיות שם.

נתפלל לה' לשמוע את תפילתנו ברחמים על כל בית ישראל,

אבינו מלכנו הרם קרן ישראל עמך

אבינו מלכנו שמע קולנו חוס ורחם עלינו

שבת שלום

אברהם

לרפואת נועה רחל בת מרתה והחיילים לוי בן איריס חנה, אופיר שמואל בן ניקול אמה, שלו ישראל חי בן לימור, יהודה יצחק בן איריס.

 

אגודת ידידי החמ"ד - העמותה לקידום החינוך הממלכתי דתי בישראל (ע"ר) 

כתובת: מבצע קדש 68, ת.ד. 3 בני ברק  | טלפון: 072-2280424 | נייד: 058-7652789 | פקס:  077-3179536 

מייל: office@yedidhemed.co.il