משולחן ראש המנהל

קצר לשבת | פרשת תזריע

 

 

אחיי ורעי, מנהיגי-חינוך היקרים מאוד,

ברכות וה' עמכם! 

 

ערב שבת קודש פרשת תזריע, פרשת החודש, בשלהי שבוע החמ"ד... (ותודה גדולה על הכל!!) ננסה עוד משהו מתוק לקראת שבת המלכה (נתייחס לפרשת החודש), קצר ככל שניתן.
סמוך ליציאתם ממצרים, בני ישראל הצטוו על המצווה הראשונה - מצוות קידוש החודש."וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (שמות, י"ב, יב).

ציווי זה עורר כמה שאלות בקרב הפרשנים:
א. מדוע נבחרה דווקא מצווה זו להיות המצווה הראשונה?

ב. מדוע בני ישראל הצטוו על כך עוד בהיותם בארץ מצרים, וה' לא המתין עד לאחר היציאה? ומדוע זה קדם אף למצוות הפסח?

ג. האם יש קשר בין מצוות קידוש החודש לבין יציאת מצרים? ואם יש קשר מהו הקשר?

הסוד כולו טמון במילת המפתח: "החדש הזה לכם ראש חודשים"

הספורנו השיב תשובה פשוטה: "החדש הזה לכם ראש חדשים". מכאן ואילך יהיו החדשים שלכם, לעשות בהם כרצונכם, אבל בימי השעבוד לא היו ימיכם שלכם, אבל(אלא) היו לעבודת אחרים ורצונם, לפיכך ראשון הוא לכם לחודשי השנה. כי בו התחיל מציאותכם הבחיריי"

המצווה הראשונה שעם ישראל קיבל עם יציאתו ממצרים היא מצווה שמצביעה על היותנו בני חורין. בעלי יכולת בחירה, עם מסוגלות ויכולת לחיות חיים משמעותיים של חופש וחרות אמתית!

הנצי"ב לעומתו, איננו מדבר על האיש הפרטי, אלא על הממד הלאומי.

"ראשון הוא לכם: למנין, כמשמעו, ודייק "לכם" לישראל ולא לאומות העולם". המילה "לכם" מלמדת על חובת המעורבות האישית של עם ישראל ובית דינו בתהליך קביעת ראשיתו של כל חודש.
האדם נקרא לקבוע את אורך חודשי השנה ואת תאריכי חגיו, הצהרת בית הדין היא הקובעת מתי הם יחולו. מצווה זו יצרה את ההכרה, שאין לחוקי הטבע תוקף מוחלט ושליטה מלאה על האדם וגורלו. האחריות מוטלת עלינו, ואנו קובעים במו ידינו מתי יחול ראש חודש ומועדי ישראל. לפני שעם ישראל יוצא ממצרים, הוא מצביע ומכריז על מהפך חייו. מתפיסת עולם אלילית שהוא כפוף לתהליכי הטבע, למי שנגאל ויכול להשפיע על מציאות חייו, בהתנהגותו המוסרית ובקיום מצוות בוראו. 
לעומת השבת שהיא קביעא וקיימא , קבועה ועומדת מששת ימי בראשית, קדושת ראש החודש תלויה בישראל. הקב"ה מקדש את ישראל, והם אלו המקדשים את ראשי החודשים. התאריך יכול זוז ולהשתנות בהתאם לקביעת בית הדין, ואף הלבנה המשמשת כ'אות' קידוש החודש מופיעה בפנינו בצורה והיקף שונים בכל יום, גדלה וקטנה, צומחת ונעה, דינמית ומתחדשת. הקדושה של ראשי החודשים מגיעה אחרי עשיה, אחרי צמיחה, אחרי פעולה אנושית.
כך כתב הרש"ר הירש:
"לו היו התחלות חודשינו והחגים, התלויים בהן, קשורים בדיוק לפרקי זמן פלנטריים, אסטרונומיים באופן שמחזור הירח יכרוך אחריו מאליו את ה"מועד" והמועדים, הרי היינו, אנו ואלוקותינו כפופים, כביכול, לכורח העיוור, השליט בתהליכי הטבע. וכך היה מועד ראש החודש סיוע רציני לאליליות שבפולחן הטבע".

עם ישראל יוצא ממצרים, מתנתק מהתפיסה של המצרים, מפולחן הטבע. עם ישראל זקוק למצוות קידוש החודש כדי לבטא את היכולת להתחדש ולהיות בן חורין. עם ישראל עוד קודם ליציאתו ממצרים מרגיש טעמה של חירות בעצם העובדה שהוא קובע את הזמנים, והוא איננו תלוי בכורח עיוור. אולי לזה מצטרפת העובדה שהקב"ה מצווה אותנו "ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית" . אמנם אנו יוצאים ממצרים ע"י הקב"ה בעצמו: "אני ולא מלאך אני ולא שרף... אני ה' ולא אחר"- אך גם אז הקב"ה מבקש שנהיה "פועלים עם אל" ומצפה לשותפות שלנו. הפסח נאכל על ידי ישראל בשעה שמתניהם חגורים, נעליהם ברגליהם ומקלם בידם, והם מוכנים לצאת לדרך. העם נתבע להיות חדור אמונה עמוקה בכך שאכן התגלות ה' במצרים תתרחש באותו לילה ותבדיל בין מצרים ובין ישראל.
כיצד משמרים לעד רגעים כאלה של התחדשות? המשיך הרש"ר הירש:
"החל ה' את עיצובו הפנימי של עמו בקביעת "אות", אשר יחזור על עצמו תקופות קצובות, ירכז אליו תמיד מחדש את מבט העם, יקרא לו תמיד ללידה חדשה מתוך ליל השיגיונות והשחיתות, ויבטיח רעננות נצחית עבור האמת והטוהר, עד אשר יחוסן ישראל לעד מפני הקיפאון המצרי, הקיפאון הרוחני המוסרי"
ובאותה נקודה של התחדשות העמיק גם ה"שפת אמת" (תרנ"ח):
"החודש הזה לכם". בני ישראל מונין ללבנה. כי בראש השנה מתחדש כל השנה, אבל לבני ישראל ניתן התחדשות בכל חודש כדי שלא יהיו נטבעין בטבע ורגילות.."

לוח השנה של אומות העולם מתבסס על שנת חמה, שתלויה במסלול השמש, בעוד שמצוות קידוש החודש מוסיפה ללוח השנה העברי גורם נוסף - מעגל הלבנה. המשמעות הרוחנית של הספירה לירח היא שבכל שלושים יום יש תהליך של התחדשות.

שבוע החמ"ד שאנו נמצאים בעיצומו מחזק בכולנו את רגעי ההתחדשות, והזכות להיות שותפים כשליחי ההורים ואולי גם שליחי המקום בחינוך הבנים לטוב ולישר.

מנהיגי חינוך יקרים.

ביום רביעי בערב, זכיתי להיות שותף לערב הוקרה לתלמידים הפועלים ב"לאורו נלך", על מעשי החסד הרבים אותם הם "חיים" בתקופת לימודיהם. על הבמה ישב נתן שרנסקי, ראש הסוכנות היהודית שספר מחוויותיו האישיות על לילות הסדר בכלא הרוסי. מה הוא הרגיש, על מה חשב? מה נתן לו את הביטחון שהוא יזכה להגיע לארץ ישראל ועוד.

אם נרצה לתמצת את דבריו, נוכל לומר שהמילה "לכם" המופיעה במצוות קידוש החודש, היא זו שנתנה לו את התקווה, את החזון ואת האמונה, שבסופו של דבר החלום יתממש!!

האדם שולט בטבע ולא להיפך, חלילה. האדם היהודי הוא בוחר במה להאמין ואיך לנהוג, ומצוות קידוש החודש היא המצווה הראשונה, כי יש בה ביטוי מלא לכך שפעולתו של האדם, ושיתופו עם אל, היא זו שהקב"ה מצפה לה. נתן שרנסקי יכול לשבת בכלא הרוסי עם אזיקים לידיו, הוא יכול להיות לגמרי בן חורין!! כזכור נתן שרנסקי אמר לשופטיו בתוך מהלך המשפט :" אתם יכולים לאסור אותי איך שתרצו, אבל ברוחי אני חופשי ואז הוא קרא "לשנה הבאה בירושלים הבנויה"

 

חודש טוב לכולנו עם התחדשות פנימית כפי שלימד ה"שפת אמת"...

שבת שלום ומבורך לנו ולכל בית ישראל

אברהם

 

לרפואת החיילים לוי בן איריס חנה, אופיר שמואל בן ניקול אמה, שלו ישראל חי בן לימור.

הרב אביחי ניסן בן חיה

 

אגודת ידידי החמ"ד - העמותה לקידום החינוך הממלכתי דתי בישראל (ע"ר) 

כתובת: מבצע קדש 68, ת.ד. 3 בני ברק  | טלפון: 072-2280424 | נייד: 058-7652789 | פקס:  077-3179536 

מייל: office@yedidhemed.co.il