משולחן ראש המנהל

ארוך לשבת | פרשת צו, שושן פורים

 

 

אחיי ורעי, מנהיגי-חינוך היקרים מאוד,

ברכות וה' עמכם! 

 

שלומות לכולנו

ערב שבת קדש פרשת צו, שושן פורים. "ונהפוך הוא"- ננסה הפעם להאריך ככל שניתן... עוד משהו מתוק לכבוד שבת המלכה.

בשבת שעברה, ב"ויקרא" כתבנו על החיבה והאהבה בקריאה של ה' למשה. זה מאד מתאים לפורים. עם ישראל לראשונה עובר היפוך. מ"כפה עליהם הר כגיגית" במתן תורה- ל"הדור קבלוה בימי אחשוורוש" קבלת תורה מרצון, באהבה ומתוך הכרה פנימית עמוקה. רצינו לשהות בתחושה מרוממת זו, של "לא כופים אותי" אני בן חורין לעשות את שברצוני, ודווקא בנקודה זו אני בוחר ורוצה בכול מאודי, לקיים את מצוות ה'! והנה הפרשה היא: " צו"! חזרנו לציווי, "החיצוני", לסוג של "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני"... (הרחבנו בעבר, על המקום החשוב והמשמעותי של "האדם כמצווה" ציטטנו את מאמרו של מו"ר הרב ליכטנשטיין). בסתם יום של חול, היינו עונים שהאדם מצוי במתח מתמיד שבין "ויקרא" לבין "צו". בין "כפה עליהם הר כגיגית" לבין "הדור קבלוה". יש רגעים שחייבים את הציווי, (לא תמיד האדם מחובר למה שנכון לו באמת..) ויש שעות של עולם פנימי המבקש את ה', את אהבת הרע, ורואה את הגודל שבעמנו ובתקופה בה אנו זוכים לחיות).

בפורים/ בשושן פורים, מותר לעשות איחוד מלא בין החוץ לפנים, בין ה"צו" לצוותא. בין מה שנראה כפיה לחרות פנימית.

ואולי לכך כוון רש"י - ש"אין 'צו' אלא לשון זירוז". וכך מצאנו (ספרי נשא פיסקא א') :

"ר' יהודה בן בתירה אומר: אין הציווי בכל מקום אלא זירוז, שנאמר 'וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו'. לפי דרכינו למדנו שאין מחזקים אלא המחוזקים, ואין מזרזים אלא למזורזים". ר' יהודה בן בתירה הופך את משמעותו של הצו. לא צו "חיצוני" כפי שמקובל לחשוב. אלא- הרצון לקיים את המצוות נמצא אצלנו בפנים, וצריך רק לעורר אותו או לעודד אותו. יהושע מחוזק ונמצא שם מתוכו! והצו - מחזק אותו ומזרז אותו להמשיך להיות שם ביתר עוז. "מחזקים את המחוזקים". אולי רש"י מכוון שהציווי והחרות הפנימית- משמשים בערבוביה...
רבי קלונמוס קלמיש שפירא - האדמו"ר מפיאסצנה - כתב קונטרס על שם המדרש הזה, שנקרא "צו וזירוז" (נדפס בחלק האחרון של הספר 'הכשרת האברכים'). בספר זה, האדמו"ר מחזק אותנו להתגבר על הרצונות הזרים, המפריעים לנו למלא את רצוננו האמיתי - שהוא "עשה רצונך כרצונו". למחלה הזו לא תועיל תרופה חיצונית, רק מבפנים אפשר להתגבר עליה לגמרי:
"...אבל ראשית כל העצות, ויסוד כל התחבולות היא שבעצמך תדרוש ותחפוץ לטכס לך עצה.....גיבור החיל נעשה רק כשמרגיש במלחמה שאחריות נפשו או גם נפשות של אחרים עליו, ולא יועילו לו עצת ופקודת ראשיו לבדם, אם לא יטכס ולא יחדש גם בעצמו עצות איך להנצל מן הסכנה על פי הדרכים שלמדוהו".

הציווי אינו כפוי עלינו חלילה, אלא הוא בא לחזק את המחוזקים, ולזרז את המזורזים.. אנחנו נמצאים לעולם בתוכנו במקום המבקש להיות מוסריים יותר, אוהבים יותר את כל הסובב. הנשמה האלוקית שנתן לנו ה', מבקשת טוב ויושר ואמת שלמה. והציווי האלוקי מסייע לנו לגלות את כול הטוב אשר נטע בנו ה'.
וזה ממש מהות פורים. "נכנס יין יצא סוד". בתוך "גוף" האדם השיכור! מתגלה הסוד של "נשמה טהורה שנתת בי". גם במקומות היותר קשים ומורכבים , שם נמצא ה'. גם כששם ה' לא מופיע במגילה. "ואפילו בהסתרה... נמצא ה' יתברך". (ואולי, זו הנקודה הארכימדית של כל עבודת החינוך: האדם הוא טוב וישר, האמון המלא בתלמיד, במורה, בעצמנו- הוא מסייע לגלות את האור הגדול הטמון בכולנו!. אין הנשרה! אין מי שלא מתאים, המצוינות- המיצוי! ההבנה שכל הטוב והישר נמצא בכולנו! היא זו שמסייעת לגלות את היכולות, הסגולות והמידות כולן, והכל הולך וצומח, הולך ומתעלה) .

הארכנו ככל שיכולנו..
שבת שלום לכולנו
שושן פורים שמח
ונזכה להמשיך לגלות את הטוב שבכולנו, וה-"צו " יזרז את המזורזים.
אברהם

לרפואת החיילים לוי בן איריס חנה, אופיר שמואל בן ניקול אמה, שלו ישראל חי בן לימור.

הרב אביחי ניסן בן חיה

אגודת ידידי החמ"ד - העמותה לקידום החינוך הממלכתי דתי בישראל (ע"ר) 

כתובת: מבצע קדש 68, ת.ד. 3 בני ברק  | טלפון: 072-2280424 | נייד: 058-7652789 | פקס:  077-3179536 

מייל: office@yedidhemed.co.il